הצבי הישראלי
מיהו הצבי?
הצבי הישראלי (Gazella gazella gazella) הוא יונק אוכל עשב ממשפחת הפריים. הוא נמצא בכל החבל הים תיכוני בישראל. הצבי הישראלי נחשב לתת מין השייך למין צבי מצוי, אחד משלושה מיני צבאים הקיימים בארץ, בנוסף לצבי הנגב הנפוץ באזורים מדבריים, וצבי השיטים, ממנו נותרו בכל העולם פרטים בודדים בלבד, הנמצאים כולם בשמורה סגורה ביטבתה. הצבאים מעדיפים לשהות בשטחי עשב פתוחים, וניזונים בעיקר מצמחים ממשפחת הדגניים. הצבי הישראלי יכול לזנק לקפוץ לגובה של עד שני מטרים ולרוץ במהירות של שמונים קילומטרים לשעה. צאצאי הצבאים נקראים עופרים, והם יכולים ללכת זמן קצר לאחר היוולדם. הזכרים גדולים יותר מהנקבות, וקרניהם גדולות וישרות יותר.
בעת קום המדינה, הצבאים היו על סף הכחדה מהעולם, ובארץ מספרם נאמד במאות בודדות של פרטים. בשנים שחלפו, הצבאים נכחדו מכל המדינות השכנות עקב ציד פרוע, ואוכלוסיית הצבאים בישראל ידעה עליות ומורדות, וכיום מעריכים שקיימים בישראל בין 3,000 ל-4,000 צבאים ממין זה. גם בארץ, הצבאים נמצאים בסיכון. הסכנה העיקרית היא בנייה והרס בתי גידול, וסלילת כבישים, שקוטעת את אזורי המחייה של הצבאים ומבודדת אותם מבני מינם. ציידים לא חוקיים צדים את הצבאים באופן פרוע, לרוב בלילה, בעיקר לצורך סחר בבשרם ועורם. בקרבת הערים, כלבים משוטטים ותנים, שמתרבים ללא בקרה בזכות כמויות המזון הזמין להם באשפה העירונית, טורפים את הצבאים ועופריהם. אם מצבים אלו ימשיכו להחמיר, הצבאים עשויים להיעלם מישראל לחלוטין תוך שנים ספורות.